החלטה בתיק ש"ע 33781-03-11

1.         לפני בקשה להטלת עיקול זמני, עד לסכום של 25,920 ש"ח, על הכספים המגיעים ו/או אשר יגיעו למשיבה (להלן - הנתבעת או המועצה), המוחזקים ו/או אשר יוחזקו ברשות המחזיקים המצוינים בבקשה החוזרת שהוגשה ביום 2.2.12, המוגשת לפי סעיף 10(א) לחוק הרשויות המקומיות (חוק יעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס-2000 (להלן - החוק), לפיה מתבקש בית הדין להורות על הטלת עיקול על הכספים ו/או ההקצבות למטרות חינוך, המגיעים למשיבה והמוחזקים, או שיוחזקו בעתיד, ברשות המחזיקים, כאמור, כפי שפורטו בבקשה.

2.         הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, אשר התקיים לפני ביום 20.2.12.

דיון והכרעה

3.         לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, ולאחר ששמעתי את באי-כוח בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה, בשלב זה של הדיון - להידחות.

4.         במסגרת כתב התביעה שהוגש ביום 17.3.11, תבע התובע גמלה לה זכאי, לטענתו, לתקופה שמ-4/10 ועד למועד הגשת התביעה. לציין, כי על אף שכתב התביעה לא הובהר דיו, עובדה זו נודעה במסגרת דיונים שהתקיימו בתיק.

5.         מעיון בהוראות התקנות (תקנה 129(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, המפנה לתקנות 360-387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אנו למדים, כי בית הדין יבחן, טרם מתן הצו, אם הצליח המבקש (התובע) להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד המשיב (הנתבע). בנוסף, על המבקש מוטל הנטל להצביע על כי אי מתן הצו יגרום להכבדה על ביצוע פסק הדין, לכשיינתן, בתביעה נשוא התיק העיקרי.

            יודגש, כי נטל הראיה המוטל על המבקש, העותר למתן צו עיקול זמני, הוחמר בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין, כזכות חוקתית הטעונה הגנה.

6.         התובע, במקרה זה, סומך את בקשתו, בין היתר, על העובדה, כי כנגד המשיבה מתנהלים מספר תיקים בלשכת ההוצל"פ. צו עיקול שניתן בעבר במסגרת תיק זה, לא הניב פרי, כצפוי. המבקש הגיש בעבר מספר תביעות כנגד המשיבה, בגין אי תשלום שכר הפנסיה המגיע לו, וניתנו בעניינו של המבקש מספר פסקי-דין, שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

            עוד ציין המבקש, כי לאחרונה הפכו חשבונות המשיבה מוגנים, ולא ניתן לבצע את פסקי-הדין באמצעות לשכת ההוצל"פ. מכאן טוען המבקש, כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין, לכשיינתן, בתובענה נשוא התיק העיקרי.

7.         לציין, כי המבקש, בבקשתו, לא טען כי המשיבה עשתה ו/או עושה שימוש בכספי החינוך למטרות שלא נכללות במטרות הקבועות בחוק, דבר הגורם לגירעון בחשבון החינוך; ואף לא טען, כי אי מתן הצו עלול להביא לכדי הברחת כספי המשיבה למטרות אחרות, שאינן נכנסות תחת הגדרת החוק.

לא כל שכן, הביא ראיה כלשהי, המצביעה על האמור, ועל כך, כי הנתבעת מתכוונת, בדרך זו או אחרת, להבריח את נכסיה ו/או להעביר את כספיה לצדדים שלישיים, באשר יהיו, ולמטרות כאמור, שאינן נמנות על המטרות המנויות בתוספת לחוק. לא למותר לציין, שהבקשה אף לא נתמכה בתצהיר, כהוראת התקנות, שרק מן הטעם האמור, דין הבקשה היה להידחות.

לציין, כי שני הצדדים לא הביאו ראיות כלשהן לעניין מצבה הכלכלי של הנתבעת, ובאם נמצאת זו במסגרת הליך הבראה, אולם, כפי שיפורט להלן, במידה ותתקבל הבקשה ויינתן צו עיקול, אזי יידחה תשלום שכרם השוטף של העובדים, וישבש את פעילותה של המשיבה וכל ניסיון להעלות את המשיבה על פסי הבראה.

ונוסיף, כי חזרתי ועיינתי במסמכים שצירף ב"כ המבקש, ולא מצאתי במסמכים שהוגשו, כל אסמכתא, המעידה על כך, כי בכוונת המשיבה לעשות שימוש שלא כשורה בכספים שנועדו מלכתחילה למטרות חינוך, ובכך להבריח את כספיה ו/או נכסיה.

8.         בית-הדין יקדים ויציין, כי הוא ער למצבה הכספי העגום ולמצוקתה של הנתבעת, כמו רשויות מקומיות רבות אחרות, ובפרט במגזר הערבי, ואולם, אין באמור כשלעצמו כדי להוות טעם המצדיק הטלת עיקול זמני על כספי הנתבעת, בחשבון החינוך, והכל בטרם נדונה התובענה לגופה ובטרם נתן בית-הדין את דעתו לטענות הצדדים, ופסק את דברו בעניין זכויותיהם או חובותיהם של הצדדים.

9.         הלכה פסוקה היא, שצו עיקול זמני לא נועד לשמש אמצעי לגביית חובו של הנתבע כלפי התובע מראש, וזאת בפרט לאור חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

10.        שימת לב הצדדים לכך, כי להבדיל מן הפרט או מתאגיד, המדובר במשיבה שהינה גוף ציבורי, המתוקצב באופן מתמיד ע"י משרדי הממשלה, כשאין סכנה כי כספיה ו/או נכסיה יוברחו ו/או יועברו לצדדים שלישיים.

            משכך, איני רואה כל הצדקה, בשלב מקדמי זה, להורות על הטלת עיקול זמני על כספי הנתבעת, בחשבון החינוך, כמבוקש.

11.        אוסיף, כי אי תשלום השכר במשך התקופה נשוא התובענה, אין בו כדי להעיד דווקא על עשיית שימוש שלא כדין בכספים המועברים ע"י המדינה, לחשבון החינוך, ודבר זה ממילא לא הוכח.

12.        דחיית הבקשה, בשלב זה, משמעה, לכל היותר, כי התובע יוכל במעמד סיכומיו, לעתור למתן צו עיקול במסגרת פסק-הדין, אשר יינתן, ככל שיינתן לטובתו, או בסמוך ובתכוף לאחר מתן פסק-הדין.